עלילה
אוסף סיפורים קצרים, באמצע המאה העשרים בארגנטינה ובעולמות דמיון מרוחקים, על תעלומות מטפיזיות, מבוכים ופרדוקסים של זמן ומרחב.משקל חצי כבד
דמויות מעוררות ניתוק-קר התפעמות-שקטה ניכור-אסתטי
וייב מהורהר, רומנטי, קצבי.
טון רשמי, מנותק, רהוט.
רעיונות מרכזיים
- אקזיסטנציאליזם וחוסר משמעות סיפורים רבים בקובץ מתמודדים עם שאלות משמעות ביקום ענק ובלתי-נתפס, מבנים אינסופיים, עולמות מבוכיים, ועם האפשרות שלחיים ולידע אין משמעות ברורה, מה שמשקף רובד עמוק של חרדה קיומית לאורך כל הקריאה.
- תפקיד האמנות והסיפור התייחסות עצמית: סיפורים העוסקים בספרים, בסופרים או בטקסטים מומצאים ובכך חוקרים את מעשה הסיפור עצמו. ביקורות ספרות פיקטיביות, אנציקלופדיות דמיוניות וחידות ספרותיות בוחנות מדוע אנחנו יוצרים נרטיבים, ואת הכוח והתרמית של אמנות בעיצוב המציאות.
- זהות וגילוי עצמי מדמויות המתמודדות עם כפילים ועד לנרטיבים המטשטשים את הגבול בין המחבר לדמות הראשית. הזהות נזילה, חמקמקה, ומתעתעת. אדם אחד הוא האחר, האחר הוא כל האנשים.
- הבלתי נודע והבלתי נראה אם יֶדַע קיים, אך בלתי נגיש - מוסתר בתוך רעש אינסופי - האם הוא באמת קיים? פחד ופליאה מתעוררים בהתמודדות עם הבלתי נודע – מבוכים ללא מוצא, ספרים בלתי אפשריים, אירועים שמכוונים בידיים נסתרות. אפילו סודות טריוויאלים נותרים מוסתרים, כמטאפורה לניסיון אנושי כושל לפענח את היקום.
החוויה שלי (כי שאלת)
קראתי מבוך אינטלקטואלי של מראות וחידות; רעיונות פילוסופיים מופשטים על זמן, אינסוף וגורל נדחסים לתוך סיפורים קצרים שהם מסות ספרותיות מוסוות. אהבתי את הדיוק הכירורגי של השפה; תחושת סחרחורת; כל דף חושף יקום מקביל או ספרייה סודית שמשנה את חוקי המציאות המוכרים. אבל החוויה היא שכלתנית בעיקרה, כמעט מתמטית, והעדרן המוחלט של דמויות עגולות או רגש חם ישאיר אותך בתחושת ניכור וריחוק. כשהלכתי לאיבוד, הייתי זקוק להערות שוליים כדי להעריך את הטקסט. בקיצור: יצירה קצרה, דחוסה וחד-פעמית, אתגר מחשבתי שמרחיב את גבולות הדמיון.
רוצה עוד קצת?
- הסיפורים נכתבו בתקופה סוערת בארגנטינה, בשנות ה-40, על רקע מלחמת העולם השנייה ועליית הפרוניזם. בורחס סבל מהתנכלויות מצד משטר זה, כולל פיטוריו ממשרתו כספרן והעברתו לתפקיד של מפקח על עופות וארנבות.
- לעומת זאת (או שמא, בגלל זה) בדיונות נמנע באופן בולט מאזכור פוליטי ישיר ומפנה את הזרקור אל חידות פילוסופיות ועל-זמניות של הדמיון. אסקפיזם.
- מיזוג חדשני בין פנטזיה, פילוסופיה ומטא-ספרות, שסלל את הדרך לבום הלטינו-אמריקאי ולריאליזם המאגי, וליצירות עתידיות מאת מארקס וקאלווינו.
- שם הספר אינו סיפור מסוים מתוך האוסף, אלא בחירת העורך לתיאור הרעיון: מסה בדויה. מעבר לאלמנטים של פנטזיה (ואולי גם מדע בדיוני) סיפורים רבים כתובים כיצירות מדומות - ביקורות ספרים, ערכי אנציקלופדיה או דוחות בלשיים – שמערערות את הגבול בין מציאות לדמיון.
- היצירה עמוסה במוטיבים חוזרים של מבוכים, מראות, ספריות אינסופיות, אנציקלופדיות וחלומות בתוך חלומות. אחת מהבעיות של מראות, היא שהן משכפלות את המציאות ומגדילות את מספר האנשים. אפשר להבין.
- המבוך: דימוי שמשתרג לאורך הספר, הן באופן מילולי והן באופן סמלי. בין אם זה מבוך ממשי ובין אם נרטיב מבוכי החוזר חלילה על עקבותיו. מטפורה למורכבותן של האמת, הזמן וההבנה האנושית.
- מושגים כמו יקומים מקבילים, מידע אינסופי, לינקים בין טקסטים - היו חדשניים לתקופה (עוד לפני שפיזיקה ומתמטיקה הצליחו לתאר אותם), ומקבלים צורה ספרותית בתוך עולמות סגורים הכפופים להיגיון פנימי, שמזמינים אינספור פרשנויות.
רישום
להתחבר
התחברי כדי להגיב
0 תגובות