עלילה
מהגר שוודי צעיר במערב האמריקאי של המאה ה-19, נודד מזרחה נגד זרם הבהלה לזהב.משקל בינוני
דמויות מעוררות התפעמות-שקטה היקשרות-טראגית אמפתיה-כואבת ניכור-אסתטי
וייב מלנכולי, מהורהר.
טון רשמי, צעיר, מנותק.
רעיונות מרכזיים
- בדידות וניכור בידוד רדיקלי, היפרדות ממשפחה, מחסום שפה (בוץ צלילים נוזליים), זרות מוחלטת.
- הישרדות וחוסן הישרדות שנשענת על תושייה פיזית קיצונית, החל מציד ושתיית דם ועד ללימוד עצמי של שיטות כירורגיות לטיפול בבעלי חיים ובני אדם. קיום חייתי עם צלם אנושית.
- התבגרות ואובדן התמימות נער שבדי נאיבי מאבד את התמימות שלו דרך מפגש עם אלימות ואנרכיה באזורים ללא חוק של המערב הפרוע. זהות מחושלת מתוך כאב, געגוע ובדידות.
החוויה שלי (כי שאלת)
קראתי (אנטי) מערבון שקט, חתרני ומהפנט, המשתמש בנוף אמריקאי עצום כתפאורה לבדידות טוטאלית של מהגר שנע נגד הזרם. אהבתי כתיבה לירית, פרוזה מהפנטת, מדיטטיבית, שהופכת שתיקה ומרחבים לחוויה רגשית. אבל קצב העלילה איטי ומהורהר, והעדר דיאלוגים יכול להכביד עליך אם את מחפשת אקשן או סיפור שגרתי. בקיצור: יצירה נדירה, עצובה, על רוח האנושיות, זרות ובדידות.
רוצה עוד קצת?
- היפוך המיתוס האמריקאי: הספר מתרחש על רקע הבהלה לזהב של אמצע המאה ה-19, אך במקום לנוע מערבה עם זרם המתיישבים, הגיבור נע מזרחה - נגד הזרם ההיסטורי והפיזי.
- ובאותו בקשר, אנטי מערבון: הסיפור משתמש באלמנטים קלאסיים של מערבון (סוסים, שיירות, זהב), אבל מסרב להאדיר את האלימות. במקום רומנטיזציה של הבוקר, הוא מציג את החיים כבדידות רדיקלית.
- הספר יצא לאור במקור בהוצאה עצמאית קטנה, לאחר שהתגלה בערימת כתבי יד שלא הוזמנו, והפך להצלחה ביקורתית שהגיעה לגמר פרס פוליצר.
- נקודת מבט מוגבלת: בתור קוראת, את מוצמדת לגמרי לתודעת הגיבור הראשי.. אם הוא אינו מבין את השפה האנגלית הנשמעת סביבו, גם את תקבלי תיאור עמום של הנאמר, ללא תרגום אלוהי של המספר.
- שם הסיפור מתייחס לא רק למרחבים העצומים של מדבריות ארצות הברית (מתישהו הגיבור חושב שהוא הקיף את כל כדור הארץ), אלא גם למרחב קיומי שיש לדמות הראשית בתוך עצמה, ובינה לבין העולם.
- האם זה הגיבור הספרותי שדיבר הכי מעט אי פעם?
- עוד על זה: בגלל שהגיבור בקושי מבין ועוד פחות מתקשר, הוא נבנה דרך אינטראקציה עם חומר ועם עולם.
- עוד מאת הרנן דיאז: נאמנות.
רישום
להתחבר
התחברי כדי להגיב
0 תגובות