עלילה
קומדיה רועשת על לונדון המודרנית, במרכזה שתי משפחות, אנגלית ובנגלית, שצולחות ביחד ובנפרד בעיות זהות, הגירה, משפחה ותרבות שמלוות אותן לאורך מספר דורות.משקל חצי כבד
דמויות מעוררות כעס-ותסכול הזדהות ביקורתיות-מוסרית אינסטינקט-הורי
וייב חלומי, קצבי, מהורהר.
טון שנון, יומיומי, מהרהר.
רעיונות מרכזיים
- זהות וגילוי עצמי הדמויות מנווטות בין זהויות משפחתיות, גזעיות, תרבותיות, דתיות ולאומיות, ומנסות להגדיר את עצמן בתוך המכלול הזה.
- מסורת מול שינוי ערכי תרבויות ישנים מתנגשים עם זהויות בריטיות חדשות, ערכי דת מעוצבים מחדש על ידי ההווה, ילדים מגדירים את עצמם אחרת מהוריהם.
- מורשת וטראומה בין-דורית הילדים יורשים את החרדות והאידיאולוגיות של מסעות ההגירה של הוריהם.
החוויה שלי (כי שאלת)
קראתי רומן רחב יריעה ומלא דמויות הלוכדים את הכאוס של חיים רב־תרבותיים בהומור חד ואירוניה חמה. אהבתי מאוד את הסאטירה השאפתנית, החברתית, הסוערת והשנונה; דרמה משפחתית מסובכת החוקרת עימותים בין דורות, בין חברות ובין תרבויות. אבל האנרגיה של הספר לעיתים תרגיש לך צפופה ומציפה. זה ירגיש לך כאוטי ותרצי להגיד לכולם לקחת כוס מים ולהרגע. בשורה התחתונה שאפתני, מקסימלסיטי, עשיר, בועט, מאתגר ומצוין. נהנתי מכל רגע.
רוצה עוד קצת?
- הספר יצא בשנת 2000, והצליח לתפוס את הרגע הפוסט־קולוניאלי והרב־תרבותי של לונדון. הוא הפך מאז לטקסט מרכזי שבוחן את מערכות היחסים עם מהגרים של מושבות לשעבר. הספר היום נקרא אחרת מאשר כשיצא, וההגירה בלונדון בשנים מאז הספר, שונה מההגירה בשנים שלפני הספר.
- נקודות המבט המשתנות והנרטיבים המשפחתיים המשתלבים זה בזה, מזכירים מסורות ספרותיות של מזרח ומערב, כמו רושדי ודיקנס. הספרות המקסימליסטית תזכיר לכם את פוסטר וואלס ונייתן היל.
- זיידי סמית' הוציאה את הספר כשהיתה בת 24.
- הרומן מציג מדע ודת כשני זרמים שיכולים לנוע לפונדמנטליות וקיצוניות, שמונעים על ידי אנשים אגואיסטים וכריזמטיים.
- כותרת הסיפור, שיניים לבנות, מסמלת את מה שמשותף לאנושות על אף צבע עור או תרבות, וגם משהו מושרש שלא ניתן להסתרה, ועדיין בולט כלפי חוץ. המטאפורות של שיניים וחיוך חוזרות מספר פעמים לאורך הרומן.
- בעוד דמות אחת מייצגת מקריות וקבלת החלטות בצורה אקראית, דמויות אחרות לוקחות בחשבון דת, תרבות, משפחה ומסורת; ככל שהזמן עובר, נוספים יותר ויותר שיקולים.
רישום
להתחבר
התחברי כדי להגיב
0 תגובות