עלילה
ברוסיה הסובייטית של שנות ה-20 וה-30, פועלים, חיילים ואזרחים קשי-יום נאבקים על הישרדותם הפיזית והנפשית מול המציאות החומרית האכזרית שהותירו אחריהן המהפכה ומלחמת האזרחים.משקל חצי כבד
דמויות מעוררות אמפתיה-כואבת התפעמות-שקטה היקשרות-טראגית
וייב מלנכולי, נבנה לאט, מטריד.
טון צעיר, יומיומי, מנותק.
רעיונות מרכזיים
- הישרדות וחוסן הישרדות היא תנאי הבסיס של כמעט כל דמות באוסף הזה. נוודים רעבים עד חיילים שחוזרים ממלחמות אזרחים ומלחמות עולם בלי כלום, הסיפורים חוקרים מה נשאר מאדם כשהקיום החומרי צומצם למינימום המוחלט. חוסן ביולוגי וגוף שממשיך גם כשלמוח אין יותר סיבות.
- בדידות וניכור דמויות בודדות גם בחברת אחרים; חיילים חוזרים ומגלים שמשפחותיהם הפכו לזרים; נהג רכבת שאיבד את ראייתו ננעל מחוץ לעולם; בעל ואישה חולקים חדר אבל לא מצליחים לגשר על השתיקה. הניכור, מעבר להפשטה אקזיסטנציאליסטית, הוא גם תוצאה מאוד מוחשית של מלחמה, עוני וקשרים אנושיים שהאורגנו מחדש על ידי המדינה לשרת אידאולוגיה.
- אהבה על כל צורותיה בתוך כל הסיפורים שזורה אהבה, אף פעם לא קלה, לא תמיד מנצחת, אבל תמיד היא הדבר שנשאר אחרי שכל השאר פורק. אהבה עקשנית, אילמת, ולעיתים קרובות לא מסוגלת לבטא את עצמה דרך האנשים והגופות שנושאים אותה.
- מלחמה והשלכותיה צל המלחמה והמהפכה מרחף מעל הסיפורים, כשהוא מותיר אחריו נופים חרבים, משפחות קרועות ונפשות מצולקות; הטראומה ניכרת בכל, ומתבטאת ביתמות, בעוני, ובמאבק המייסר לאחות את שברי הנפש של אלו ששרדו את התופת; דמויות מתקשות לחזור לשגרה; חיילים צעירים מנסים בקושי רב להשתלב בחיי המשפחה והאהבה.
החוויה שלי (כי שאלת)
קראתי אוסף סיפורים קצרים ונובלות שחוצים את כל קשת החיים הסובייטיים; אנשים שההישרדות הפיזית שלהם כל כך מתישה שההישרדות הרגשית הופכת למחשבה בשוליים, ובכל זאת הם ממשיכים לשלוח ידיים זה אל זו ברוך, ללא סיבה, היגיון או תנאים שמאפשרים אותו; האובססיה בכל יצירה, היא השאלה אם הנשמה האנושית מסוגלת לשמור על כושר האהבה שלה כשכל מוסד, אידאולוגיה ונסיבה חומרית קושרים יחד כדי לצמצם את האדם לפונקציה הישרדותית. אהבתי ריאליזם פיזי ברוטלי מתמזג עם איפוק רגשי ורגעים קטנים, מפתיעים, של ליריקה עדינה; דמויות שנזרקות לתנאים בלתי אפשריים, ועדיין מצליחות להתקדם, איכשהו, לאנשהו; ספר מלא חמלה שניתנת ללא ציפיות, וללא תנאים. אבל אוסף איטי ודחוס שלא מתגמל מהירות או חוסר סבלנות. הפרוזה מתנגדת לקליטה קלה, והמוזרות המכוונת של התחביר שלו, שהיא מקור הכוח שלו, יכולה גם להרגיש כמכשול; סיפורים חולקים שטח רגשי דומה, והאפקט המצטבר הוא כובד ולא מגוון. בקיצור: זמן איכות בין אנשים שנשלל מהם הכול חוץ מהדחף העיקש והלא רציונלי לדאוג אחד לשנייה; דחף משכנע יותר מכל אידאולוגיה שניסתה לרתום אותו; ספרות סובייטית מיוחדת ומצוינת.
רוצה עוד קצת?
- פלטונוב מהנדס חשמל מוסמך ומומחה לשיקום קרקעות שעבד בייבוש ביצות ובניית תחנות כוח ברוסיה הכפרית, כותב ממקור ראשון על העוני והחורבן שהפרוזה שלו מתארת.
- ריאליזם אלטרנטיבי: מוזרות לירית משולבת בקונקרטיות דוקומנטרית, שדוחה הן את הריאליזם הסוציאליסטי הרשמי והן את הניתוק המודרניסטי המערבי.
- חרדה קיומית בנוף בירוקרטי אבסורדי מזכירה את קפקא ובקט, אבל הייסורים הרוחניים העמוקים שלו וההתמקדות בסבל הנשמה הרוסית יוצרים עומק פסיכולוגי שאפשר למצוא בספרות הסובייטית הקלאסית.
- באותו הקשר: הקולקטיביזציה הסובייטית עשוי להרגיש מרוחקת, אבל הביקורת על דה-הומניזציה בירוקרטית נראית נבואית ומפתיעה בעולם התאגידי של ימינו, כולל אזהרות לגבי מחירים אקולוגיים ורוחניים של קדמה טכנולוגית עיוורת.
- הפרוזה מפורסמת בשגיאות דקדוקיות מכוונות. המשפטים שלו מחקים את דפוסי הדיבור של ילדים ופועלים חסרי השכלה, שסופגים ז'רגון מרקסיסטי-לניניסטי, ויוצרים שפה שמרגישה בו זמנית ילדותית ופילוסופית.
- באותו הקשר: הספרים שלו נחשבו כ-"לא ניתנים לתרגום", וזאת גם אחת הסיבות לתרגום המאוחר. אישית קראתי את התרגום לאנגלית, אבל נראה שהתרגום העברי מצוין ומומלץ.