עלילה
בכפר קטן ובדיוני במקסיקו, מגלים ילדים גופת אישה המכונה 'המכשפה'.משקל בינוני
דמויות מעוררות מגניטיזם-הרסני דחייה-ערכית סקרנות-חולנית דריכות-עמומה
וייב נבנה לאט, מטריד, מלנכולי.
טון יומיומי, צעיר, בוגר.
רעיונות מרכזיים
- מעמד ואי-שוויון עוני כבד, אי־שוויון חברתי וייאוש כלכלי חונקים את חייהם של התושבים.
- תקווה מול ייאוש ייאוש קולקטיבי שנובע ממעגל בלתי נפרץ של אלימות, דיכוי מערכתי דרך עוני, ושחיתות ממשלתית ומקומית.
- צדק ואי-צדק מערכת הצדק המקומית מושבתת; החוק לא קיים, על צדק אין מה לדבר.
החוויה שלי (כי שאלת)
קראתי רומן רב-קולות וזוויות, אכזרי במיוחד, מתפרש במטח של משפטים ארוכים ויום-יומיים, רווי קללות וגסויות, שהפילו אותי לתוך עיירה אלימה ונואשת. פרשיית הרצח של המכשפה מאירה את מעגל האלימות של התושבים ואת חוסר התקווה שלהם. אהבתי מאוד את הסגנון האותנטי והפיזי – פרוזה עוצמתית ושפה עממית גסה – שיוצרים קרבה אינטימית עם דמויות בעייתיות ופשעים מחרידים. הרגשתי כאילו אני מתפלש בבוץ יחד איתם. הסיפור זורם והעלילה מתקדמת מהר, למרות התכנים הקשים והנושאים הכבדים. אבל, תדעי לך שחוויה הקריאה מערערת ללא הפסקה, הרומן לא מתפשר איתך, והתוכן המזעזע – קרנבל שלם של רצח, אלימות מינית וגסויות – מוגש בתמימות ואגביות. בקיצור: יצירה נדירה, מרעננת, מטרידה וקריאה להפליא, מלאה בכנות בלתי מתפשרת.
רוצה עוד קצת?
- הרומן נכתב על רקע כישלון המודרניזציה במקסיקו (התמוטטות תעשיית הנפט אחרי שנות השמונים) ואת תוצאותיו: עוני, אלימות, שחיתות, נבערות - שכעת מתקיימים בזכות עצמם ומזינים אחד את השני.
- הסיפור עובר בין דמויות שונות בעיירה (כולל הקורבן) ומציג כל אחת מזווית ראייה ייחודית: כמו ללכת על מעגל וכל הזמן להביט פנימה, לרצח המרכזי.
- אפשר לתאר את הסגנון כמותחן פשע, שמשתלב עם ז'אנרים כמו אימה גותית מקסיקנית וריאליזם מגדרי. הפרוזה גבוהה והנושאים רציניים (תחשבי בולניו, מארקס, אסקייבל) אבל השפה גסה ויומיומית (תחשבי קינג, איסטון אליס, המינגווי)
- הספר היה מועמד לבוקר הבינלאומי וזכה בהכרה עולמית. הוא נחשב למרכזי בספרות המקסיקנית העכשווית.
- הסופרת, פרננדה מלצ'ור, ניסתה לחקור רצח אמיתי ליד ביתה, אבל נרתעה מהסביבה האלימה. הפתרון שלה היה לכתוב סיפור דימיוני סביב הרצח האמיתי.
- עוד על הסופרת והכתיבה: הניסיון שלה לשמור את השפה בדיוק כפי שהיא מדוברת, וללא צנזורה או התפשרות, פגע בה נפשית, והיא חשה מורך לעבור טיפול פסיכולוגי לאחר שסיימה לכתוב אותו.
- שם הספר, עונת ההוריקן, משדרת כאוס וכוחות בלתי נראים (כמו הגורל, השחיתות השלטונית) שמביאים הרס, מאפסים את המגלגל, ומחזירים את כולם לנקודת ההתחלה, כדי לחיות את אותו ייאוש שוב.