פסק זמן: ספרי ז'אנר - נואר

את רוצה ספר זורם. את רוצה עלילה מתוכננת היטב. את רוצה סיפור עם כללים ברורים. את רוצה תפקידים מסודרים. את לא רוצה לחשוב יותר מידי; את רוצה מפלצות במרתף, את רוצה רוצחים סדרתיים, את רוצה מסעות בחלל. את רוצה את כולם באותו חדר עם גופה במרכז. את רוצה את הבלשית שאת מכירה. את רוצה ספר עם סוף סגור. את רוצה אותו צפוי, אבל יפה. קחי ממני כמה המלצות.

⁂

תני לי לספר על נואר שלי. כך קראתי לה, אבל לא בנוכחותה. תגידי שזאת פחדנות, היא אמרה שזאת הישרדות.

נואר חיה בשביל האווירה, ולא בשביל העלילה. לא טרגית, ולא שבורה. חיה בין סדקים של חברה. כשראתה אנשים מובכים, לא הסיטה את המבט. כשראתה אותם נופלים, ידעה שעוד מעט תורה.

נואר שלי העדיפה ללכת בלילה, וללכת לבד. נואר תמיד עם יד על מיכל גז. היא יודעת שמשהו הולך לקרות, מרגישה שהסוף שלה קרוב. היא רק לא יודעת אם הוא רע או טוב. 

היא לא הייתה בודדה, אבל ידעה הרבה פרידות. "יש לי לב גדול מידי בשביל רק בן אדם אחד," היא ציטטה באוזני. אף פעם לא שאלתי, אם זה כולל גם אותה. חיים שלמים העבירה בשיחות עם עצמה, וקולה מציאותי כמו שיחה ביני לבינך או ביני לבינה. בנות ובנים שאהבה, דהו בשבתות לזכרון מטושטש, הוחלפו בדמויות חדשות שהתיישנו ביום ראשון. היא אף פעם לא התאבלה על אלו שהלכו. רק התגעגעה לגרסאות שלה שנעלמו איתם.

נואר שלי תמיד התביישה בתשוקה. תמיד התחרטה כשחשפה. תמיד פיקפקה בעצמה אחרי כל 'שלח' שלחצה. תמיד נשבעה להיות יותר סגורה. נואר היתה מנוסה בהבטחות; הן החליקו לה החוצה בקלילות שג'ין החליק פנימה. שניהם במיוחד, תוך כדי שיחה.

"לקיים הבטחה," אמרה לי פעם, "זה חשוב, אבל לא תלוי בי, אלא באדם שקיבל אותה ממני. אם אני מעריכה אותו, אני אשמור על מילתי." את ההבטחות שהיא נתנה לעצמה, היא קיימה. 

חצי-חצי, תלוי בגובה החמה.

היא לא טרגית, ולא שבורה. לעתים קצת מדוכדכת. במיוחד כשהיא ישנה לבד, אחרי שהרשתה לעצמה להתרגל אחרת. אבל לישון לבד גם הרגיש לה כמו בית. נואר מעולם לא הצליחה לגשר על הפער הזה. מעולם גם לא ניסתה. נואר שלי היתה טובה עם פערים. הדבר היחיד שהבינה עד הסוף. פער בין חיים שרוצים לבגדים נוחים, פער בין מוסר מהספרים להחלטות שמקבלים, פער בין אלו שמתחמקים לאלו שנדפקים. פער בין אהבת עשן למניעה מעישון.

קראתי לה בלילה, "נואר שלי". ובבוקר, כשהשמש עלתה – תמיד בהפתעה, אם תשאלי את נואר – נשמתי פעם אחרונה את ריחה על המיטה, והתגעגעתי לחשיכה שחלפה, ולגרסה שלי שנעלמה איתה.