עלילה
צלם מלחמה והומו, נרצח בקולמבו בשנות ה-90, ורוחו מתעוררת לחיים כדי לקבל שבעה ירחים למצוא את האמת על מותו.משקל חצי כבד
דמויות מעוררות משיכה-טראגית עידוד-פעיל שעשוע-מרוחק דחייה-ערכית
וייב רומנטי, קצבי, מותח.
טון שנון, יומיומי, מהרהר.
רעיונות מרכזיים
- מלחמה והשלכותיה הספר בוחן את המציאות האכזרית של מלחמת האזרחים בסרי לנקה.
- תקווה מול ייאוש גיבור הרומן נע בין חיים ומוות, בין ייאוש לנוכחי המצב במדינה לבין התקווה לספר, לחשוף ולשפר את החיים של מי שנשאר.
- תפקיד האמנות והסיפור סיפור המלחמה דרך צילום הופך לעדות, למטבע ולנשק פוליטי.
החוויה שלי (כי שאלת)
קראתי אפוס שנון, קומי אפל ובקצב מהיר המשלב ריאליזם-מאגי, במסע ציני דרך עולם בירוקרטי וכאוטי של סרי לנקה שסועת המלחמה. אהבתי מאוד את הטיול הטונאלי יוצא הדופן של הספר, הומור שחור וסאטירה בעולם הבא, ואימה המוחשית והמורכבות הפוליטית של מלחמת אזרחים אמיתית. (אנטי) גיבור יוצא דופן, חסר פילטרים וגינונים. רומן דחוס ומיוחד שנותן הרבה הזדמנויות לעצור ולחשוב. אבל קצב העלילה מסחרר, הזמנים קופצים ויש קשת רחבה של דמויות. הספר לא נותן היסטוריה מסודרת של מלחמת האזרחים בסרי לנקה, אלא יוצא מנקודת הנחה שאת מכירה את החומר. בקיצור: ספר מטלטל, אך עם זאת אופטמי במידה מסוימת לגבי זיכרון קולקטיבי, והחשיבות של עדות חיה בעולם כאוטי. אהבתי מאוד.
רוצה עוד קצת?
- הסיפור הוא בגוף שני ייחודי, הפונה ישירות לגיבור. הקריאה מעוררת תחושה עמוקה של השתתפות והזדהות עם החוויה של מאלי כנשמה מנותקת מגופה, כמו גם בלבול.
- שם הספר הוא גם מבנה הספר: ספירה לאחור של שבעה לילות, שבהם הגיבור מתמודד עם גורלו.
- המרחב הלימינלי בין החיים למוות מתואר כגיהנום ביורוקרטי. השימוש בריאליזם מאגי נותן מסגרת גרוטסקית להצגת האבסורד של המציאות.
- ישנה גם זווית מעניינת של "מוסריות האתאיסט" בסיפור: אדם הנחשב חוטא (גם בעיני עצמו) מנסה לגאול את עצמו בעזרת אומנותו.
- הספר זכה בפרס בוקר ב-2022, והוא רווי בהומור שחור ואלימות פוליטית לא פשוטה לקריאה.
- הספר אינו "ספר מלחמה" כמו שהוא "ספר אחרי מלחמה". כדאי שיהיה מושג כלשהו על המלחמה עצמה לפני שניגשים לקרוא את הספר.